למה חשוב להבחין ביניהם? מהן נורות האזהרה? מתי צריך לפנות לטיפול ?
בייבי בלוז, או דכדוך לאחר לידה, הינו תופעה נפוצה אצל נשים לאחר לידה. 50-80% מהנשים יחוו אותו בעוצמה כזו או אחרת.
דיכאון לאחר לידה הוא מצב חמור יותר ומופיע בכ-13% מהנשים (1 מתוך 8).
הזמנתי את הפסיכיאטרית ד״ר ליאת הולר הררי להתארח בבלוג על מנת שתכתוב על ההבדלים בין שתי התופעות.
חשיבות ההבחנה בין שני המצבים היא בטיפול שהאישה זקוקה לו - בבייבי בלוז בדר״כ מספיקה תמיכה משפחתית וסביבתית על מנת לאפשר לאישה להתאושש בצורה המיטבית, בעוד שדיכאון לאחר לידה הוא מצב הדורש קבלת טיפול מקצועי (כמובן תוך המשך מתן תמיכה משפחתית נרחבת).
המאמר פונה לנשות מקצוע המלוות נשים בשדה הלידה, אבל הוא יכול לשמש גם ככלי להעלאת המודעות בקרב נשים ובני משפחותיהן, שכן הם הקרובים ביותר ליולדת, יכולים לזהות מצבים בעייתיים ולפנות לקבלת עזרה.
מזמינה אתכן לקרוא מאמר חשוב ומאיר עיניים זה ולשתף אותו עם נשים ואנשים שעשויים להיות בעלי נגיעה לדבר ולהעזר בו.
ד״ר ליאת הולר הררי היא פסיכיאטרית מומחית, פסיכוטרפיסטית ומדריכת הנקה.
מתמחה בטיפול נפשי בנשים סביב מעגלי החיים, ובהקשר המקצועי שלנו - בנושאי דיכאון לאחר לידה, חרדה ודיכאון בהריון, ליווי בטיפולי פריון, אובדנים, לידה שקטה.
ליאת מנהלת את המרפאה לבריאות הנפש של האישה במרכז לבריאות הנפש רמת חן ובעלת קליניקה פרטית בגבעתיים.
בייבי בלוז או אולי ממש דיכאון?
המדריך לדולה, יועצת ההנקה מנחת קבוצות ונשות מקצוע העובדות עם נשים אחרי לידה.
מאת ד"ר ליאת הולר הררי
כיצד תוכלי לדעת אם היולדת שאת פוגשת קצת מדוכדכת או שאולי היא סובלת מדיכאון קליני? מתי את כאשת מקצוע העובדת עם יולדות יכולה לתת תמיכה, ומתי עליך להפנות אישה אחרי לידה להערכה מקצועית של פסיכיאטרית?
כאשת מקצוע בתחום ההריון והלידה את בוודאי יודעת שתינוק חדש לא מביא תמיד רק שמחה ואושר.
לידת תינוק הינה משבר, על כל המשתמע מכך, ואשה שהפכה לאם צריכה כוח נפשי ופיזי כדי להסתגל לשינוי הגדול בחייה. זה נכון בוודאי כשמדובר בילד ראשון, אבל גם בילדים הבאים.
אם את דולה, דולה פוסט פארטום, יועצת/מדריכת הנקה, מנחת קבוצות לאימהות או אשה שמתנדבת או עובדת עם נשים לאחר לידה, זה לא יפתיע אותך לשמוע שהקושי סביב התינוק החדש מתבטא לפעמים בירידה במצב הרוח, דכדוך, בכי - תופעה שמוכרת כ"בייבי בלוז"-Baby blues, או דכדוך לאחר לידה.
מה זה בייבי בלוז, או דכדוך לאחר לידה?
מדובר בתקופה שמתחילה לרוב כמה ימים לאחר הלידה, ואמורה לחלוף מעצמה תוך כעשרה ימים עד שבועיים מהלידה. בימים האלה נוכל לראות שהאישה יותר רגישה מהרגיל, נוטה לבכות מדברים שבמצב רגיל היו נראים לה שטויות, מדברת על כך שאולי היא לא אמא מספיק טובה, מביעה חשש איך תסתדר במצבים שונים.
לפעמים היא בוכה, ולפעמים שמחה. לפעמים חוששת, ולפעמים נראית בטוחה בעצמה. לפעמים תבקש עזרה, ולפעמים תגיד שלא צריך, היא מתסדרת. הבנתן את העניין?
בגדול אפשר לומר, שבייבי בלוז הינו מצב בו קיימים תסמינים דיכאוניים או חרדתיים קלים, שמופיעים לסירוגין. הכל קורה לפעמים. ב"הפסקות" האישה חוזרת לעצמה. כלומר, אותה אישה שבכתה לפני שעה יכולה להיראות אחרי שעה שמחה, צוחקת ולומר שהיא מאוהבת בתינוק שלה והיא לא מבינה למה נלחצה כל כך קודם.
בשלב זה אני מזכירה שהתמיכה שאישה מקבלת אחרי הלידה חשובה מאוד ותשפיע על היכולת שלה להסתגל ולצלוח את התקופה החשובה הזאת בצורה טובה, עבורה ועבור התינוק.
כאן אתן נכנסות לתמונה. מתן הבנה, לגיטימציה לרגשות הקשים, הכוונה ומתן מידע בדברים מעשיים הקשורים לתינוק ולהתארגנות איתו - כל אלה יעזרו לאישה להתארגן על עצמה ולהמשיך קדימה.
20% מהנשים שסובלות מבייבי בלוז, יפתחו דיכאון לאחר לידה. הכוונה לדיכאון של ממש, שנקרא בשפה הרפואית Major Depressive Disorder, או דיכאון קליני.
מהו דיכאון לאחר לידה?
מדובר בתקופה של כשבועיים לפחות, בה אותה אישה תהיה רוב הזמן במצב רוח ירוד או תרגיש שהיא לא מצליחה ליהנות מדברים. בנוסף, נוכל לראות קשיי שינה, חוסר תאבון, קושי להתרכז ולהחליט החלטות פשוטות. לעיתים קרובות יש גם הרגשה של חרדה, או תסמינים פיזיים של חרדה כמו דפיקות לב, קושי לנשום, אי נוחות בבטן, שלשול.
לפעמים האישה תתלונן על קושי בהנקה, שלא מסתדר למרות עזרה מקצועית, או שנראה עיסוק מוגזם סביב הנקה - עם תלונות של "אין לי מספיק חלב", למרות שאין סיבה אמתית לכך.
אותה אישה יכולה להיות מוצפת במחשבות שליליות כלפי עצמה בכלל, וכלפי התפקוד שלה כאמא.
אנשים בדיכאון נוטים לבקר את עצמם באופן מוגזם, ולראות דברים דרך משקפיים שחורים, בכל התחומים.
למשמע התיאור הזה, נראה שיש הבדל מאוד ברור בין בייבי בלוז לדיכאון.
עם זאת, אני חייבת להדגיש, שלפעמים ההבדל פחות ברור. תיארתי כאן את מקרי הקיצון. לפעמים הבלוז מתארך. לפעמים האישה רק שבוע אחרי לידה, אבל אפשר להרגיש שמשהו מאוד לא בסדר, אפילו שמבחינת הקריטריונים של הזמן עדיין לא חלפו שבועיים. במקרים כאלה חשוב להפנות את האישה להערכה מקצועית,
או בואו נקרא ילד בשמו - בדיקה של פסיכיאטר. אתן כמה דוגמאות למצבים כאלה.
מתי צריכה להידלק נורת אזהרה לגבי היולדת?
* האישה נראית מאוד עצובה.
* יש דיבורים על יאוש, עם תפיסה מאוד שלילית של האישה את עצמה.
* דיבורים על חוסר חשק לחיות.
* חוסר תאבון.
* חרדה מוגברת במיוחד.
* בלוז שלא משתפר כמעט.
* אישה שלא מצליחה לישון.
* אישה שלא רוצה לראות אף אחד.
* רגעי השמחה מעטים מאוד או לא קיימים.
כל אלה, גם אם הם קורים בטווח הזמן של הבלוז, הם סימנים לא טובים.
אם אישה מדברת על התאבדות, או על כך שהיא לא מרגישה שום דבר לתינוק שלה - זו כבר נורה אדומה מהבהבת.
חשוב להזכיר שדיכאון אחרי לידה יכול להופיע ככה, כאילו פתאום, גם ללא תקופה של בייבי בלוז. הדיכאון לרוב מופיע באופן כזה, סביב חודש חודשיים אחרי הלידה, ולפעמים מאוחר יותר.
לאן ניתן לפנות?
כיום כל קופה חייבת לספק שרות כזה, ואפשר בד"כ לפגוש פסיכיאטר גם במרפאות הראשוניות.
ישנן כמה מרפאות המתמחות בתחום של אחרי לידה. מי שחוששת מרישום בתיק הרפואי או מסיבות אחרות, יכולה תמיד לפנות באופן פרטי (לא בטוחה שיש ממה לחשוש, אבל אישה בחרדה תתקשה להירגע והכי חשוב שתפנה לטיפול). אם המצב נראה לכן מצב חירום - ניתן לפנות למיון בבי"ח כללי.
לקריאה נוספת מזמינה אתכן לעמוד הפייסבוק שלי, או לאתר נפש אם.
בריאות לכולנו!
ליאת
יש לכן חברה בהריון או שילדה לאחרונה ? שתפו את הפוסט גם איתה כדי שתוכל להתכונן טוב יותר לקראת הלידה (ניתן לשתף באמצעות הקישורים בתחתית הפוסט)
וכמובן, אתן מוזמנות להרשם בתיבה בתחתית הבלוג על מנת לקבל עדכונים על פוסטים חדשים.אני מבטיחה שלא אעביר את המייל שלך לשום גורם חיצוני. השימוש היחידי שאעשה במייל יהיה למשלוח פוסטים מהבלוג שלי.