לידה - אנחנו מדמיינות אותה, מתרגשות לקראתה, מתכוננות אליה ומתכננות אותה.
אנחנו גם קצת חוששות מהלא מוכר והלא צפוי וזה טבעי, נורמלי וממש בסדר.
אבל מה קורה בסיטואציה שהלידה לא מתפתחת כפי שקיוינו ותכננו?
איך מתמודדים אז?
אני לא מדברת דווקא על תרחישי קיצון, אלא למשל על סיטואציה פשוטה כביכול, של אישה שמאוד מאוד מעוניינת בלידה פיזיולוגית, טבעית, עם הרבה תנועתיות, שימוש בבריכת מים - מה קורה כשאישה כזו מחליטה באיזשהו שלב במהלך הלידה לבקש אפידורל כי היא מותשת, וההתמודדות עם הצירים קשה לה מכפי שציפתה. איך היא תתמודד עם שברו של החלום ותמשיך לתפקד בתוך הלידה בצורה פעילה וטובה ואף תשאר עם חווית לידה מעצימה וחיובית, למרות שזה לא בדיוק מה שתכננה?
או לחילופין סיטואציה של אישה שתכננה ורצתה ללדת עם אפידורל - היא מעוניינת לקבל אותו ממש בהזדמנות האפשרית הראשונה, אבל הלידה שלה מתפתחת כל כך מהר שהיא לא מספיקה לקבל אותו. איך היא תתמודד, פיזית ונפשית, עם עוצמת הצירים בלידה לא מאולחשת שלא פיללה לה?
כאישה שילדה שלוש ילדות וכדולה המלווה נשים בלידה, אני נוכחת לראות שהדברים החשובים ביותר שיש להצטייד בהם לקראת הלידה הם:
ידע
אורך רוח
גמישות מחשבתית
יכולת התמודדות עם שינויים
חשוב מאוד להתכונן, ללמוד ולדמיין בראשך את הלידה כפי שהיית רוצה שתהיה.
להאמין שהכל יהיה בסדר - שבבוא הזמן גופך יידע ללדת את תינוקך, ממש כפי שידע לטפח ולהגן עליו במשך תשעה חודשים.
עם זאת, חשוב לא פחות להגיע ללידה בראש פתוח - לדעת שתכנית הלידה שהגעת איתה עשויה להיות נתונה לשינויים, בהתאם לנסיבות. החוכמה והאתגר הם לדעת לשחרר במקרה הצורך את החלום ואת התכנית המקורית, להתמודד עם השינויים, ולקבל את ההחלטות הנכונות ביותר שמתאימות למצב האמיתי בשטח.
מותר להתאכזב, לכעוס או להתעצב על כך שהדברים לא מתפתחים כפי שקיווית ותכננת. חשוב לתת מקום לכל סוגי הרגשות לבוא לידי ביטוי ולהתאוורר. זה משחרר ומקל.
עם זאת, לאחר שאפשרת לעצמך לפרוק ולהביע את כל זה, חשוב להיות מסוגלת לאסוף את עצמך, לחזור למיקוד, לשאול שאלות נכונות את הצוות הרפואי, לעשות חישוב מסלול מחדש ולקבל את ההחלטות הנכונות ביותר שיאפשרו לך להתקדם ולהתמודד בדרך הטובה ביותר עם הלידה כפי שהיא באמת.
אין לנו שליטה מודעת על תהליך הלידה. חשוב להבין זאת.
אנחנו לא יכולות להורות לגוף שלנו כמה זמן תמשך הלידה, באיזה קצב יתפתחו הצירים, מה תהיה עוצמתם ותדירותם ומתי יוולד התינוק. התהליך תלוי בהרבה נתונים - מגודל ומנח העובר ברחם, דרך מצבה הפיזי והרגשי של האם ובגורמים רבים נוספים.
ממש כשם שגופנו לא היה זקוק להוראות הפעלה מאיתנו לגבי איך לגדל, להזין ולשמור על העובר שבקרבנו, כך הוא לא זקוק להוראות הפעלה לגבי הלידה.
אנחנו שם כדי לתמוך ולאפשר לתהליך הטבעי הזה להתרחש בצורה אופטימלית.
אז אמנם אנחנו לא יכולות לשלוט על אופן התפתחות הלידה, ולפעמים היא לא מתפתחת כפי שייחלנו,
אבל(!) אנחנו בהחלט יכולות לשלוט על ההתנהלות וההתמודדות שלנו בתוך הסיטואציה, על המצב המנטלי והרגשי שלנו. וזה מה שמשנה את כל התמונה!!!
זה מה שיעשה את ההבדל בין חווית לידה לא טובה ולעיתים אף קשה או טראומתית, לבין חווית לידה מעצימה, בונה, מחזקת וטובה!
יולדת שתרגיש נוכחת, שתרגיש שהיא חלק מרכזי בתהליך קבלת ההחלטות, שתרגיש מוגנת ומובנת ותרגיש שיש לה את כל הכלים - הפיזיים והרגשיים להתמודדות טובה עם הסיטואציה שבה היא נמצאת, עולים סיכוייה לסיים את הלידה עם חוויה חיובית ומעצימה שתשאר איתה לשארית חייה.
נחזור לרגע לשתי היולדות שתארתי בתחילת הפוסט - מה היה יכול לעזור לכל אחת מהן להתמודד בצורה טובה עם השינויים בתכנית הלידה המקורית?
ליולדת הראשונה, שמאוד רצתה ללדת ללא שימוש באפידורל, היה עוזר למשל לדעת מראש שלידות, בייחוד לידות ראשונות, עשויות להיות ארוכות. השלב הלטנטי עשוי גם הוא להיות ארוך, לפעמים אף מספר יממות, והדבר משפיע בצורה משמעותית על העייפות והכוחות איתם היא תגיע ללידה עצמה.
עייפות ותשישות הם גורמים מכריעים ביכולת ההתמודדות של האישה עם הצירים בזמן הלידה.
אישה שלא ישנה במשך מספר לילות לפני הלידה כי היו לה צירים שהעירו אותה מדי פעם (כשעוד היתה בביתה בשלב הלטנטי) - יהיה לה כנראה יותר מאתגר להתמודד עם צירי הלידה לאורך זמן רב מאשר לאישה שישנה היטב והגיעה רעננה ללידה. הבדל פשוט זה הוא בעל משמעות גדולה וחשוב להבין שבמקרה שהאישה נמצאת על סף אפיסת כוחות, אפידורל הוא לא מילת גנאי. הוא אף עשוי לאפשר ליולדת מנוחה חשובה שתאפשר לה להתאושש ולאסוף כוחות לקראת רגע הלידה עצמה ולקראת הטיפול בתינוק, שדורש גם הוא כוחות.
חשוב גם שהיולדת תכיר אפשרויות מגוונות לתנועתיות עם אפידורל שעשויות לעזור להתקדמות טובה של הלידה, אפילו במצב של שכיבה במיטה.
לכן חשוב לדבר על אפידורל (על יתרונותיו וחסרונותיו) בשלב ההכנה ללידה, גם אם בתכנית הלידה המקורית הוא לא רצוי.
ליולדת השניה, שתכננה ללדת עם אפידורל, היה עוזר למשל לדעת מראש שיש מקרים של לידות בזק שבהן לא מתאפשר לקבל אפידורל כי פשוט לא מספיקים. אלה עשויות להיות לידות מאוד עוצמתיות. יעזור לה גם להכיר מראש אפשרויות לתנועתיות, תנוחות, טכניקת נשימה ונקודות מגע שונות שיאפשרו לה להתמודד בצורה טובה יותר עם הכאב. עצם זה שדיברנו והתייחסנו גם לסיטואציה כזו במפגשי ההכנה ללידה כבר מביא אותה פחות מופתעת ויותר מוכנה ללידה, דבר שיעזור מאוד בהתמודדות המנטלית עם סיטואציה כזו. הלידה אמנם תשאר מאוד עוצמתית אבל רמות ההפתעה והסטרס של היולדת יהיו הרבה יותר נמוכות, מה שיאפשר לה להשאר יותר מפוקסת ולהתמודד בצורה רגועה וטובה יותר עם הלידה.
הכנה מוקדמת ומקיפה היא קריטית.
אם כן, מהו אחד הדברים החשובים ביותר שיאפשרו לנו להתמודד בצורה המיטבית עם כל סיטואציה במהלך הלידה?
התשובה לדעתי היא: הכנה מצויינת ללידה אשר תיתן בידי היולדת ובידי המלווה שלה כלים חשובים - פיזיים, מנטליים ורגשיים, שיאפשרו לה להתמודד בצורה הטובה ביותר עם כל סוג של לידה.
מוזמנות ליצור עמי קשר בטלפון או בווצאפ כדי לקבל פרטים על קורסי הכנה ללידה ומפגשי הכנה להנקה אישיים שאני מעבירה.
רונה
יש לכן בת משפחה או חברה שצריכה ללדת ?
שתפו את הפוסט גם איתה כדי שתוכל להתכונן טוב יותר לקראת הלידה שלה (ניתן לשתף באמצעות הקישורים בתחתית הפוסט)
וכמובן, אתן מוזמנות להרשם בתיבה בתחתית הבלוג על מנת לקבל עדכונים על פוסטים חדשים.
אני מבטיחה שלא אעביר את המייל שלך לשום גורם חיצוני. השימוש היחידי שאעשה במייל יהיה למשלוח פוסטים מהבלוג שלי.